יחידות לימוד לכיתה ה

ספר ויקרא: מצוות

ספר במדבר: המסע במדבר

ספר דברים

נאום המצוות

דברים טו, יז (ח-כ), יט, כ

מבט מלמעלה

הדור שנולד במדבר רובו לא עמד במעמד הר סיני, והוא עתיד לכבוש את ארץ כנען. בספר דברים משה נפרד מן העם ומכין אותו לקראת העתיד – הכניסה לארץ. ביחידת הוראה זו משה מזכיר לעם מצוות וחוקים שייכנסו לתוקף עם הכניסה לארץ כנען: מצוות השמיטה הנוהגת רק בארץ ישראל, מצוות הנוגעות לדרכי השלטון הרצויות בארץ, הבדלת ערי מקלט בארץ לצורך הגנה על רוצחים בשגגה וכן דינים הנוגעים למלחמות שעמן יתמודדו בני ישראל עם הכניסה לארץ.

תצוגת כיתה הורדת היחידה הדפסת יחידה

מידע כללי

ספר דברים
יחידת הפרקים פרק טו,פרק יז,פרק יט
קבוצת גיל כיתה ה
נושאים מרכזיים ביחידה
מספר שיעורים מומלץ 4
שתפו

על פי תכנון הלימודים השנתי יחידה זו אמורה להילמד בחודש מאי

שיעורים

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

פרוזבול

המקרא מעודד הלוואות כדי שאנשים אמידים יתמכו בעניים ובחלשים בחברה, אך לפי חוקי המקרא –...

מדרשים פרוזבול

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא (טו, ט)

המקרא מעודד הלוואות כדי שאנשים אמידים יתמכו בעניים ובחלשים בחברה, אך לפי חוקי המקרא – בכל שנת שמיטה נמחקים החובות. "שמיטת כספים" זו גרמה לאנשים להימנע מלהלוות כסף, ובכך לעבור על הכתוב בתורה.
כדי לפתור את הבעיה החליט הִלֵּל הזקן (שהיה נשיא הסַנְהֶדְרִין – בית הדין הגדול בתקופת המִשְׁנָה) שהמלווה יכול למסור לבית הדין לפני השמיטה שטר מיוחד, שבאמצעותו הוא מעביר את החובות לגבייה של בית הדין. בכך למעשה נהפכים החובות לחובות מיוחדים שדין השמיטה לא חל עליהם, והלווה יוכל לקבל את הכסף בעתיד. לשטר המיוחד הזה קוראים "פְּרוֹזְבּוּל".

לקריאת המדרש

פְּרוֹזְבּוּל – אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה לזה, ובכך עוברים על מה שכתוב בתורה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ" (דברים טו, ט).

(עיבוד. על פי: משנה, מסכת שביעית, פרק י, משניות ג-ד)

מדוע אנשים לא רצו להלוות כסף זה לזה?
מה הפתרון שמצא לכך הִלֵּל הזקן?

חור באוזן

שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי: מדוע רוצעים דווקא את האוזן של העבד, מכל...

מדרשים חור באוזן

"וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם, וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן."
(טו, יז)

איור: shutterstock.com

שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי: מדוע רוצעים דווקא את האוזן של העבד, מכל איבריו?
אמר להם: אוזן ששמעה מהר סיני: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ" (שמות כ, ב), ופרקה מעליה עול מלכות שמיים וקיבלה עליה עול בשר ודם! אוזן ששמעה לפני הר סיני: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים" (ויקרא כה, נה), והלך זה וקנה לו אדון אחר! לפיכך תבוא האוזן וְתֵרָצַע, לפי שלא שמר מה ששמעה אוזנו.

(עיבוד. על פי: תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק א, הלכה ב)

בדקו מה משמעות המילים: מַרְצֵעַ ורָצַע (שימו לב שמילה אחת מתארת מכשיר והשניה פעולה).
על פי המדרש, מדוע רוצעים דווקא את אוזנו של העבד?

כי האדם עץ השדה

הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" הוא חלק מנימוקי האיסור לכרות עצים במהלך מלחמה, והוא חלק...

ניבים וביטויים כי האדם עץ השדה

"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)

צילום: shutterstock.com

הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" הוא חלק מנימוקי האיסור לכרות עצים במהלך מלחמה, והוא חלק משאלה רטורית: האם עץ השדה הוא כמו אדם, שיכול להתנגד לך?
התשובה הברורה היא: לא! ולכן אל תפגע בעץ לשווא.
היום מקובל להשתמש בביטוי זה דווקא במשמעות הפוכה, כדי להצביע על הדמיון בין האדם לבין העץ.

ציירו את הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" .
המשורר נתן זך כתב: "כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח… כי האדם עץ השדה, כמו העץ הוא שואף למעלה…"
האם נתן זך פירש את הביטוי לפי המשמעות התנ"כית או לפי המשמעות המקובלת היום?

עין בעין

התורה קובעת כי אם אדם פגע בכוונה באדם אחר, יש להעניש את הפוגע לפי העיקרון...

ניבים וביטויים עין בעין

"וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ, נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל."
(יט, כא)

איור: shutterstock.com

התורה קובעת כי אם אדם פגע בכוונה באדם אחר, יש להעניש את הפוגע לפי העיקרון של מידה כנגד מידה – עונש ששקול בדיוק למעשה. למשל, אם אדם פגע בכוונה בעין של אדם אחר, יש לפגוע בתגובה בעינו של הפוגע. עין בעין, שן בשן וכך הלאה.

להמשך קריאה

חשוב לדעת שבמסורת היהודית נקבע כי אין להבין את החוק כפשוטו – אם נפגע איבר מסוים, על הפוגע לתת לנפגע את ערכו של האיבר בכסף.
כדי להביע את העיקרון של מידה כנגד מידה משתמשים היום בעיקר בביטוי דומה המופיע במקרא – "עין תחת עין".

הסבירו במילים שלכם מה המשמעות של הביטוי "עין בעין" בפרק.
ועכשיו חפשו את הביטוי ברשת, מה המשמעויות הנוספות של הביטוי?

עיר מקלט

בשיר משתמש אהוד בנאי בביטוי "עיר המקלט" בהשאלה – לא במובן של עיר המקלט התנ"כית...

תרבות ואומנות עיר מקלט

"שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, ב)

בשיר משתמש אהוד בנאי בביטוי "עיר המקלט" בהשאלה – לא במובן של עיר המקלט התנ"כית אלא כביטוי למקום בטוח או לקשר טוב, שמאפשרים לאדם שקט נפשי.

למילות השיר

עִיר מִקְלָט / אהוד בנאי

לִפְנֵי שֶׁהַטִּפְטוּף יֵהָפֵך לְמַבּוּל,
אֲנִי חַיָּב לִמְצֹא שַׁעַר לֹא נָעוּל,
כִּי שׁוּב חָזַר אֵלַי הַבְּלוּז,
חַיָּב לָצֵאת, חַיָּב לָזוּז.
עַל הַכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל בֵּין עַכּוֹ לִצְפַת,
בִּטְבֶרְיָה עַל הַמֵּזַח, יוֹרֵד עַד לְאֵילַת,
נִפְלָט, נִמְלָט, מְבַקֵּשׁ עִיר מִקְלָט.
נִפְלָט, נִמְלָט, מְבַקֵּשׁ – עִיר מִקְלָט.

בָּאֹפֶק נוֹצְצִים הָאוֹרוֹת הָרְחוֹקִים,
לְשָׁם אֲנִי אַגִּיעַ בְּכוֹחוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים,
וְאַתְּ חַכִּי בַּפֶּתַח וְהַדְלִיקִי אֶת הָאוֹר,
בֶּן אָדָם חוֹזֵר אֵלַיִךְ מִן הַכְּפוֹר.
קְחִי אוֹתִי אֶל הַמִּזְבֵּחַ, לִפְנֵי שֶׁאֶשָּׁבֵר,
וְעַד שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא אֲנִי בָּךְ אֶסְתַּתֵּר,
כִּי אַתְּ, כֵּן אַתְּ, תִּהְיִי לִי – עִיר מִקְלָט.

כֵּן עַד שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא אֲנִי בָּךְ אֶסְתַּתֵּר,
עַד שֶׁהַסּוּפָה תַּחְלֹף וְהַקֶּרַח יִשָּׁבֵר,
עַד שֶׁמַּעְיָן זוֹרֵם יִפְתַּח וִיפַכֶּה,
עַד שֶׁהַשּׁוֹפֵט יָבוֹא וְאוֹתָנוּ יְזַכֶּה.
אַתְּ, כֵּן אַתְּ, תִּהְיִי לִי – עִיר מִקְלָט.

מה היא "עיר המקלט" שלכם?

עץ השדה

עץ השדהמילים: נתן זך כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ כְּמוֹ...

תרבות ואומנות עץ השדה

למילות השיר

עץ השדה
מילים: נתן זך

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי
טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה
קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר
וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

על פי השיר – במה דומה האדם לעץ השדה?

לא תסיג גבול רעך

התורה אוסרת על הסגת גבול – כניסה בלי רשות לשטח פרטי של מישהו אחר. לפי...

סיפורו של מקום לא תסיג גבול רעך

"לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, יד)

צילום: shutterstock.com

התורה אוסרת על הסגת גבול – כניסה בלי רשות לשטח פרטי של מישהו אחר. לפי הפסוקים, אין להזיז את מקום הגבול המסומן ואין לפלוש גם לשטח לא מסומן. לדעת רש"י, גדול מְפָרְשֵׁי התנ"ך, מדובר באדם המרמה את שכנו על ידי סימון הגבול בין קרקעותיהם באופן לא נכון.
איסור הסגת גבול במשפט העברי הוא איסור רחב המתייחס גם לשטחים ולגבולות שאינם פיזיים, כמו פגיעה בזכויות כלכליות, מסחריות או רוחניות של מישהו. איסור הסגת גבול משמש, למשל, גם בהקשר של פגיעה בזכויות יוצרים.

הביאו דוגמאות למקרים שבהם אנו פורצים למרחב של האחר.
הסבירו כיצד פגיעה בזכויות יוצרים היא הסגת גבול.

ערי מקלט

ערי המקלט הן שש ערים שציוותה התורה להקצות כמקום מסתור לרוצחים עד שייוודע גזר דינם,...

סיפורו של מקום ערי מקלט

"שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ, בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, ב)

עבדות בעולם העתיק

עבדות – מצב שבו אדם אחד נשלט על ידי אדם אחר ונחשב לרכושו. התורה...

ריאליה מקראית עבדות בעולם העתיק

"כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ."
(טו, יב)

לאוטרופורוס – עבד צעיר (מימין) נושא את המגן של אדונו, 380—370 לפנה"ס, המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של אתונה. צילום: Marsyas, NAMA Loutrophoros Polystratos, CC BY-SA 3.0

עבדות – מצב שבו אדם אחד נשלט על ידי אדם אחר ונחשב לרכושו.
התורה מתנגדת לעבדות, משום שעל פיה כל אדם מישראל הוא כבר עבד לאלוהים: "כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה, מב). לכן, לפי התורה, אדם רשאי למכור את עצמו לעבד רק אם אין לו יכולת לספק את צורכי הקיום הבסיסיים ביותר של עצמו.

להמשך קריאה

בעולם העתיק העבדות הייתה תופעה שכיחה למדי, והעבד היה חסר זכויות. לעומת זאת, לעבד העברי ניתנו במקרא תנאים סוציאליים שחייבו בצורה חד-משמעית את בעליו, למשל האיסור להשפיל את העבד, האיסור לפגוע בגופו והחובה לדאוג לצרכיו הפיזיים. ודבר נוסף – עבד עברי משתחרר לאחר שש שנים של עבדות. אם הוא רוצה להישאר אצל אדוניו, מסיבות שונות, התורה מצווה לרצוע את אוזנו ואז הוא הופך ל"עבד עולם".

במה שונה העבדות של העבד העברי כפי שהיא מופיעה במקרא, מן העבדות בעולם העתיק?

גאולת דם

"גאולת הדם" – נוהג המוכר לנו מתרבויות האזור, שלפיו מותר למשפחתו של הנרצח להרוג את...

ריאליה מקראית גאולת דם

"פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ, וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם."
(יט, ו)

איור: shutterstock.com

"גאולת הדם" – נוהג המוכר לנו מתרבויות האזור, שלפיו מותר למשפחתו של הנרצח להרוג את הרוצח. נוהג זה עלול להוביל למעגל בלתי פוסק של שפיכות דמים, ולכן נוצרו מנגנונים שנועדו לרסן את מעשי הנקמה ולצמצם אותם: במזרח הקדום היו מקדשים שבהם היה אסור להרוג, ואפשר היה לברוח אליהם. במקרא – ערי המקלט שימשו מקום הגנה מפני גאולת הדם לרוצחים, עד שיתברר דינם. בשונה מתרבויות האזור, ערי המקלט המוזכרות במקרא מעניקות חסינות רק לרוצח בשגגה. רוצח במזיד מוצא מעיר המקלט.

במה שונה גאולת הדם במקרא מגאולת הדם בתרבויות האזור?

שנת שמיטה בימינו

בסרטון – הצעה לציין את שנת השמיטה, בהתאם לימינו, כהפוגה מהמציאות היום-יומית השוחקת.

סרטונים שנת שמיטה בימינו

"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה."
(טו, א)

מלך ככל הגויים?

בסרטון – הסבר קצר על חוק המלך.

סרטונים מלך ככל הגויים?

"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא."
(יז, טו)

נאום המצוות

דברים טו, יז (ח-כ), יט, כ

מבט מלמעלה

מידע כללי

שיעורים

שמיטת כספים

סמכויות השופטים והמלך ומעמדם

דיני רוצחים

דיני מלחמה

לקחת הביתה

שמיטת כספים

סמכויות השופטים והמלך ומעמדם

דיני רוצחים

דיני מלחמה

לקחת הביתה